בשנת 48 החלה עליה של יהודים מכל קצוות תבל אל מדינת היהודים, גם סבא וסבתא תכננו לעלות ארצה בשנת 48.

ערב עלייתם אמא חלתה בשנית ולא יכלה לעמוד בתלאות הדרך.

סבתא דרבנה את סבא לעלות בלעדיהם ולהתחיל להסתדר בארץ שכן אחרת יאבדו את הדרכון וכך סבא עשה.

הדרכון של סבתא נלקח ע"י השלטונות הפולניים ושנתיים סבתא לא קיבלה דרכון.

וכך  סבתא מספרת:

"שנתיים חיכיתי לדרכון ובסוף קיבלתי את הדרכון אבל כשנתנו לך דרכון דרשו הרבה מיסים.

שילמנו את המיסים ובאתי לקבל אישור במס הכנסה, הפקיד שאל אותי איך התחתנתי עם יהודי, הוא חשב שאני פולניה, גם היהודים חשבו שאני שיקצ'ה.

אמרתי לו שהיכרתי את בעלי בגטו ואז הוא אמר לא לתת לי את האישור. היו אנשים שהורידו אותם מהרכבת בגלל זה. ברכבת שאני נסעתי הורידו כמה אנשים מהרכבת כי לא היה להם את האישור של מס הכנסה.

סבתא פולה בצעירותה

הלכתי למשרד של המנהל התפרצתי פנימה ואמרתי לו שאני חייבת את האישור, הוא אמר לי שאני לא אקבל את האישור ואז אמרתי לו שבעלי מהארץ שולח לי מכתב עם שמות של אנשים ששילמו (שוחד למנהל - הערת עורך) וקיבלו אישור למרות שלא שילמו מיסים והם בישראל ויעידו על כך.

המנהל התחיל לצעוק עלי, את מאיימת עלי. אמרתי לו אני לא מאיימת עליך אבל למקל יש שני צדדים, התכוונתי שהמקל מרביץ בשתי הצדדים שלו, ושוב המנהל צעק עלי שאני מאיימת עליו, אמרתי לו שוב שאני לא מפחדת ואין לי מה להפסיד וכבר שילמתי את כל המס שדרשו, הראתי לו ובסוף הוא נתן הוראה ונתנו לי את האישור ששילמתי את כל המיסים.

עוד לפני שעזבנו כבר נתנו את הבית שלנו למשפחה אחרת, היתה לנו דירה יפה ברחוב שקט

אני דיברתי עם מכר שלנו שהיה תובע שיבקש את הדירה, בגלל המעמד שלו נתנו לו את הדירה ומכר סיפר לי על המנהל במס הכנסה שמקבל שוחד ונתן לי שמות של אנשים שנתנו לו שוחד.

לקחו אותנו ברכבת לונציה ושם לקחו אותנו לאניה.

 לזכרון מאניה (לחץ כאן)                            חזרה להיה היה (לחץ כאן)